בבואכם לפנות להוצאה לאור או לעורך בנושא הוצאה לאור ופרסום, אחד הדברים הכי מועילים שאתם יכולים לעשות הוא לקרוא בעיון כל הנחיה ולכתוב לעניין
כל עורך או שומר סף דומה שמקבל הגשות של כתבי יד מכיר את הסוגיה הכאובה: פניות לא קשורות – כתבי יד וסיפורים, שקשה מאוד, או בלתי אפשרי להתייחס אליהם ברצינות בגלל האופן בו הוגשו. מצד אחד, לפניות מסוג זה יש נטייה לעורר אנטגוניזם וסלידה בקרב מקבלי הפנייה. מצד שני מאחורי כל פנייה ניצבים כותב או כותבת עם הרבה תקוות ורצון טוב, ובניגוד לדימוי הנפוץ, מרבית העוסקים בתחום הם אוהבי אדם וספר, ולא ששים לשבור חלומות ולבבות.
לא חמוד, לא אותנטי
יש לנו בעיה. גדלנו על יותר מדי סיפורי סינדרלה וספרי הדרכה רוחנית. יש לרבים מאתנו את האשליה שאם נפנה ישירות לעורך, או לאדם הרלוונטי בהוצאה ונכתוב אליו בצורה הכי ישירה, מקסימה ואותנטית שיש, הנ"ל יתרשם מן הפנייה המקורית ויפתח בפנינו מיד את דלתות הזהב, אל ארץ הסופרים והסופרות שיצירותיהם פורסמו.
האמת, למרבה הצער, אינה מעשייה או סרט אמריקאי. אנשים בעולם ההוצאה לאור, הפרסום והעיתונאות הם אנשים עסוקים מאוד, שמקבלים אין סוף פניות. פניות לא מסודרות אינן חמודות, מקסימות או מקוריות. במקרה הטוב, הן מטרד. במקרה הרגיל, הן אפילו לא זאת. בשוק רווי לעייפה, פנייה נכונה יכולה לעשות את ההבדל בין הדפסה ומגרסה.
כדי להתקדם לשלב הבא בדרככם, יהיה עליכם "להרוג את סינדרלה", או לפחות לנטוש את נרטיב "הגילוי". אין כוונתי שעליכם לוותר על התקווה, או על החלומות בהקיץ. כוונתי היא שהדרך אל הארמון המטאפורי תצריך אתכם להשקעה, תושייה והתמדה – כל הדברים שסיפור סינדרלה אינו מציג, לפחות לא בגרסתו הנפוצה כיום.
אלוף ב(ע)צלות ואלוף שום (סיכוי)
הדרך היחידה להתמודד בצורה מקצועית ומכבדת עם מספר רב מאוד של כתבי יד, או בקשות לפרסום ידיעה ו/או ביקורת, היא קביעת נהלים ברורים וסדורים לפנייה ולהגשה. רק כך ניתן לחסוך את המשאבים הכרוכים בקליטת כל פנייה ולהפנותם לטובת בחינה ומענה.
כדי לאפשר פנייה מסודרת, גופים שונים מציעים אפיקי פנייה ייעודיים ולעתים גם הנחיות ספציפיות לתיעול כל פונה לגורם המתאים. האמינו או לא, הנחיות מסוג זה נוצרו במאמץ רב, על מנת להעניק לכם את מרב הסיכויים לזכות ביחס ובשירות הכי טובים שניתן, ולא כדי להקשות עליכם את החיים ולבאס אתכם. הציפייה היא, שאם הנושא חשוב לכם מספיק בשביל לפנות, הוא חשוב לכם מספיק על מנת לבצע את הפנייה כמו שצריך. אחרי הכול, אם אינכם משקיעים או מכבדים את יצירתכם מספיק בשביל להגישה כמו שצריך, למה שמישהו אחר ישקיע בה או יכבד אותה?
עשו ואל תעשו
יש הנחיות הגשה ופנייה? קראו אותן בעיון ונהגו לפיהן. מתקשים להבין אותן? פנו בשאלות לבקשת הסבר על הפרטים הספציפיים, אבל אל תשלחו סתם כך בתואנה שלא הבנתם.
יש מקום לפנות דרכו? פנו רק דרכו.
אל תפנו דרך מודול תגובות באתר, ובטח שלא דרך ידיעות לא קשורות, תגובות בפייסבוק וכיו"ב.
אל תציעו לגורם המיועד חברות בפייסבוק, או בכל מדיה אחרת אם אינכם מכירים.
אל תפנו מחוץ לשעות העסקים המקובלות
אל תנסו לאתר היכן בעלי תפקידים גרים כדי לפנות אליהם ישירות.
אל תשאירו הודעות בנוסח "יש לי ספר שאני רוצה להוציא אצלכם. תחזרו אליי". זה לא יקרה.
אל תציקו. מרבית ההוצאות מגדירות בבירור את הזמן הסביר בו ניתן לצפות לתשובה.
הפגינו פתיחות ונכונות לשתף פעולה (וגם צניעות לא תזיק).
הצטרפו לקבוצות מקצועיות בנושא כתיבה ופרסום, התייעצו ולימדו מא/נשים שהיו בנעליכם.
טעיתם? לא נעים, לא נורא. העיקר שתלמדו מן הניסיון לפעם הבאה.
בהצלחה!
